פסל ישו הגואל (בפורטוגזית: Cristo Redentor) הוא פסל ענק המתנשא לגובה 38 מטרים בדמותו של ישו וממוקם בראש הר קורקובדו שבעיר ריו דה ז'ניירו אשר בברזיל, ברום של כ-710 מטרים. ההר והפסל נמצאים שניהם ביער טיז'וקה ומשקיפים על ריו דה ז'ניירו כולה.

בנוסף להיותו סמל לדת הנוצרית, משמש פסלו של ישו גם כסמל לעיר ריו דה ז'ניירו ומהווה את אחד ממוקדי התיירות המרכזיים שבה. הפסל מוכר כאחד מסמליה של ברזיל ברחבי העולם, ואף הוכרז כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

פסל ישו הגואל נחנך רשמית ב-12 באוקטובר 1931, אולם הרעיון לפסל דומה שיעמוד על הר קורקובדו הועלה כבר 80 שנים קודם לכן.

עוד באמצע שנות החמישים של המאה ה-19 פנה הכומר הקתולי מריה בוס אל הנסיכה איזבל בבקשה למימון עבור אנדרטה דתית שתעמוד על ראש ההר. הנסיכה לא נענתה לבקשתו והרעיון נדחה לגמרי ב-1889, כשברזיל הפכה לרפובליקה (הרפובליקה הישנה) בעלת חוקים המחייבים הפרדה בין דת למדינה.

בשנת 1921 הוצע הרעיון שוב, הפעם על ידי הארכיבישוף של ריו דה ז'ניירו שארגן את שבוע האנדרטה, אירוע שבו נאספו תרומות עבור הפסל. התרומות נאספו בעיקר מברזילאים קתולים, וכעשר שנים מאוחר יותר הוצג הפסל לציבור בטקס חגיגי.

הוצעו עיצובים רבים עבור הפסל, מצלב פשוט ועד דמותו של ישו ובידיו גלובוס המיצג את העולם. בסופו של דבר נבחר העיצוב של ישו הגואל, דמותו של ישו עם ידיו פרושות לצדדים.

עיצוב הפסל נעשה על ידי הארכיטקט הפולני-צרפתי פול לנדוסקי, והבנייה נוהלה על ידי המהנדס המקומי היטור דה סילבה קוסטה. אחרי בחינה של העיצובים ששלח לנדוסקי הוחלט לבנות את הפסל מבטון מזוין ולא מפלדה. השכבה החיצונית של הפסל נבנתה מאבן סבון בגלל חוזקה ועמידותה לתנאי מזג אוויר קיצוניים.

עד 2002 כדי להגיע לקרבת הפסל ולראותו מקרוב, צריך היה לטפס על ההר באמצעות גרם מדרגות בעל 222 שלבים, או לצאת למסלול הליכה מהפארק שבתחתית ההר. אולם מאז נוספו להר גם שלוש מעליות וארבעה גרמי מדרגות נעות כדי לאפשר את הגישה לקהל הרחב.

ב-7 ביולי 2007 נבחר פסל ישו הגואל לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

ב-18 בינואר 2014 השתוללה סופת ברקים שבמהלכה פגע ברק בפסל ושבר את האצבע.